|
חג הסיגד :
חג הסיגד- חגם המיוחד של יהודי אתיופיה מחבר בין חידוש הברית בימי שיבת ציון לבין הכיסופים של יהודי אתיופיה לסיים את ימי גלותם ולהגיע לירושלים והוא נחגג ע"י יהודי אתיופיה במשך אלפי דורות. חג הסיגד היה ליום של צום, בקשות מחילה על חטא ומקור להתחזקות במצוות. יום זה יצר גיבוש בקרב קהילת ביתא ישראל, ומעל לכל – תחינה בפני ה' שישיב את עמו ביתא ישראל לירושלים – ביטוי לכיסופים לציון.
בקרב יהדות אתיופיה נקבע מועדו של החג במלאת חמישים יום לאחר יום הכיפורים כדברי הנביא במעמד חג הסיגד הראשון: "וביום עשרים וארבעה לחודש הזה נאספו בני ישראל בצום ושקים ואדמה עליהם..ויבדלו זרע ישראל מכל בני נכר ויעמדו ויתוודו על חטאותיהם ועוונות אבותיהם:"(ספר נחמיה פרק ט') גם חג השבועות מצוין כחמישים יום לאחר חג הפסח ובכך מקביל חג הסיגד ומתקשר אל חג השבועות- חג מתן תורה.
טקס חג הסיגד נועד לאזכר את חידושה של הברית בין ה' לעמו ישראל, כפי שעשו עזרא ונחמיה בעקבות השיבה לציון מגלות בבל במאה החמישית לפני הספירה. הטקס מאזכר בקיומו את הארוע שבו עזרא ונחמיה הולכים בדרכם לציון; מביעים חרטה ומשתחווים לה' בעת שהם מחדשים את הברית עימו, מכאן שמו של החג; סגד – השתטחות, סגידה .
בטקסי החג נישאות תפילות ונערכים טקסי שילום נדרים וכן נערכת סעודה חגיגית,.
הקייסים – מנהיגיהם הרוחניים של בני הקהילה נוהגים להוליך את הנאספים בתהלוכה מיוחדת ולברכם בברכה לחזרה בתשובה ולהנאה מברכות ה' עם סיום הברכות מקבלת האווירה תפנית חגיגית ושמחה .
חג הסיגד בישראל - כיום רובם המוחלט של יהודי אתיופיה מתגורר בישראל ובני הקהילה ממשיכים לקיים את מסורת החג. בחג מתקיימים שלושה ארועים מרכזיים ; דתי, תרבותי וחברתי . החג משמש כמועד התכנסות שנתי של כלל קהילת יוצאי אתיופיה ומהווה עבורם חיבור מחדש לשורשים .
|